#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ברכה לפניה דמזון, ולאחריה דתורה. מהו הק""ו שלמד ר' יוחנן, ופירכא. ב] וראי' ממתני'."	"מצינו בדאורי' ברכה לפניה בתורה [כי שם ה' אקרא, לפני השירה]. ולאחריה במזון. ולומד ר' יוחנן ק""ו מכל אחד לשני. ופי' רש""י שמזון לא מצינו לו מקרא מפורש לפניו, ולאחריו חייב, תורה שמפורש שחייב בברכה לפניה אינו דין וכו'.<br>ונדחה- מה למזון שכן נהנה ומה לתורה שכן חיי עולם.<br>ב] ועוד תנן [בבעל קרי] על המזון מברך לאחריו [כי הוא דאורי'] ואינו מברך לפניו. תיובתא."	ברכות כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב יהודה ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא אינו חוזר וקורא. ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ואומר אמת ויציב. מדוע לא יאמר קר""ש, כדאשכחן במשנה בבעל קרי שאומר קר""ש ולא ברכותיה. 2 בתוס'."	"א'- כשודאי לא אמר עדיין כלום, כמו בבעל קרי, יאמר קר""ש שיש בה גם יצי""מ שהיא דאורי' וגם מלכות שמים. אך כאן אם אמר אמת ויציב מסתמא כבר אמר קר""ש, משא""כ להיפך יתכן שאמר רק קר""ש. ולכן יאמר אמת ויציב שיש צד שבזה מתקן הכל.<br>ב'- מיירי שודאי אמר קר""ש, ומסופק בפרשת ציצית עם אמת ויציב, ולהכל קוראים אמת ויציב, שהכל משום יצי""מ."	ברכות כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ספק התפלל ספק לא התפלל. מה דינו.	"לר' אלעזר אינו חוזר ומתפלל. [דתפילה דרבנן]. ולר' יוחנן חוזר ומתפלל, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. [עי' רש""י ותוס' שזהו לענין ספק, ולא לענין ודאי, עכ""פ לענין הלכה]."	ברכות כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד.. ב' דעות בבבלי. ובמאי קמיפלגי.	"לרב הונא עד שלא יגיע ש""ץ למודים, יתפלל. ואם לא יכול לגמור עד אז לא יתפלל. ולר' יהושע בן לוי, עד שלא יגיע שליח צבור לקדושה.<br>ונחלקו אם יחיד [המתפלל עם הציבור. רש""י] אומר קדושה. שלרב הונא אומר ולריב""ל לא. ומודים הגם שאומר, האיסור משום שלא כורע עם הציבור, ונראה ככופר במי שחבריו משתחוים לו."	ברכות כא:		
